בן רבקה ויוסף, נולד ביום א' בתמוז תרפ"ט (9.7.1929) בירושלים. סיים בית-ספר יסודי, הצטרף לאגודת יורדי-ים "זבולון" ועשה בהכשרה ברמת רחל. שם נאסר בשעת חיפוש נשק על-ידי הבריטים והובא לרפיח. כעבור חמישה חודשים שוחרר והצטרף לאצ"ל. שלמה השתלם במלאכת כריכת-ספרים ובה עבד. בתקופת המחתרת השתתף בהתנקשות ברכבת ליד בנימינה ובהתקפה על המחנה הצבאי בפרדס חנה. בימי מלחמת-העצמאות השתתף בהסתערות על שכונת מנשיה. הצטיין כצלף טוב. אמיץ-לב ולוחם בלי-חת. בקרב יהודיה, כשאזלו הכדורים, החל משתמש ברימונים ואילץ משוריין של האויב לסגת. אחר קרבות רבים שהשתתף בהם עבר לשרת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי" ולחם בחזית הדרום.

בהתקפה על משלטי "דרך בורמה" המצרית, שמדרום לעיראק-סואידן, יצא בתפקיד סגן- מפקד כיתה להחיש עזרה ונפגע כמה פעמים, אך המשיך את דרכו עד אשר נפגע קשות פעם נוספת ונפל, ביום א' בחשוון תש"ט (3.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.